בנימה אישית


שפר גורלי, ונולדתי להורים שנמנו עם הלוחמים לשחרור המולדת מן הכיבוש הבריטי. בשנים שבהן רק מתי מעט האמינו כי עוד בחייהם יזכו לחזות בהקמתה של מדינה ריבונית לעם היהודי, אבי ואמי, עמנואל הנגבי וגאולה כהן, האמינו. הם התגייסו בגיל צעיר למחתרת לח״י, לוחמי חרות ישראל, וגם כשנלכדו ע״י החיילים האנגלים נמלטו מבתי הכלא ושבו אל חבריהם במחתרת כדי להמשיך במאבק לעצמאות.

מהורי ספגתי את המחויבות לשירות ציבורי. מהם למדתי מהי תחושת שליחות. בזכותם בחרתי גם אני להקדיש את חיי לעשייה ציבורית.

בשלושת העשורים שחלפו, פעלתי למען הציבור כחבר כנסת וחבר בממשלה. נפלה בחלקי הזכות לפעול לצד מנהיגים שהתוו את דרכה של המדינה – שמיר, נתניהו, שרון ואולמרט. ראיתי מקרוב עד כמה כבדה היא האחריות המוטלת עליהם. הצבתי לעצמי כמטרה להתמחות בנושא המדיני-ביטחוני. כמנהל לשכת ראש הממשלה, כשר המשפטים, כשר לביטחון הפנים, כשר המופקד על הדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית, כשר האחראי על השירותים החשאיים, כסגן שר החוץ וכיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון נחשפתי מדי יום ביומו לדילמות המדיניות, הצבאיות והמודיעיניות העומדות לפתחנו.

על אף שהתמקדתי בנושאי החוץ והביטחון, הזדמן לי לעסוק בתחומים חשובים נוספים, כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, כשר הבריאות, כשר לאיכות הסביבה, כשר התחבורה ועוד. בכל משרה בה נשאתי הקפדתי ללמוד כל נושא לעומק, להיוועץ באנשי המקצוע המנוסים, לגבש מדיניות פעולה ולקדם יעדים תכליתיים, לעתים מזומנות רק לאחר מאבק עיקש ונחוש.

חלפו עשרות שנים מאז היותי מנהיג סטודנטים קולני המתריס, מראש האנדרטה בימית, כנגד החלטת הממשלה לפנות את ישובי סיני. הניסיון שצברתי, התפקידים שמילאתי, התבונה שבאה עם הגיל, כל אלה תרמו לשינויים שחלו בי בכמה היבטים משמעותיים.

כצעיר שהתחנך על כתבי ז'בוטינסקי, נאבקתי שנים ארוכות לחיזוק אחיזתנו ביהודה ושומרון. גם היום אין בלבי ספק בצדקת דרכנו ובזכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל, ארץ האבות. לנוכח המציאות המדינית והדמוגרפית אני מכיר בכך שעלינו לחתור למיצוי הסיכוי להסדר מדיני עם הפלסטינים, הכרוך בויתורים כואבים. אמנם בעתיד הנראה לעין קשה לחזות בצמיחתה של הנהגה פלשתינית המכירה בזכות קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוותרת על אשליית הצפתנו במיליוני פליטים במסגרת הדרישה המופרכת ל"שיבה". אולם אם יקרה הבלתי-יאמן, ידה של ישראל – כמו גם ידה של הנהגת הליכוד – מושטת תמיד לשלום אמת.

בשלושת העשורים שחלפו מאז היבחרי לכנסת, התחזקה בקרבי ההכרה בחובת המנהיג להפגין אומץ בקבלת החלטות, קשות ככל שתהיינה. לא אחת למדתי כי מחירה של הימנעות מקבלת החלטה, מטעמים של העדפת אינטרס מפלגתי או העדר תעוזה, גבוה יותר ממחירה של ההחלטה עצמה. כך בנושאי ביטחון חיוניים; כך בתהליכים המדיניים הרגישים; כך אל מול האתגרים החברתיים והכלכליים; וכך במתח המתעצם ביחסי דת ומדינה. הציבור מצפה מנבחריו שלא יירתעו ממהלכים הדורשים מנהיגות וחזון. אל לנו להיחפז, להקל ראש או להתפתות לאשליה עצמית – אך מעל הכל נדרשת מאיתנו היכולת להוביל, ליזום ולהכריע.

הורי חלמו על הרגע בו יעלה בידם ובידי חבריהם להוריד מן התורן את דגלה של האימפריה הבריטית, ולהניף תחתיו את דגלה של מדינת היהודים. דורם הגשים את החלום, אך גם בפני הדור שלנו ניצבות משימות תובעניות. בבחירות הקרובות לכנסת ה-19 אציג את מועמדותי, על מנת לחזור וליטול חלק במערכה על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. תחושת השליחות שהובילה אותי לזירה הציבורית מפעמת בי באותה עוצמה, גם אם דרכי התמתנה עם השנים. אני מאמין כי מסלול ההכשרה אותו עברתי הכין אותי לשוב אל קדמת המנהיגות הלאומית, ולכך אני נושא את עיני.

תגובות

  1. מאת אריק שקד:

    ברכות לצעד ראשון , מקווה שישכיל הנבחר החדש להשתמש בתבונתך ונסיונך רב השנים.
    אני לרשותך אריק שקד

  2. מאת דינה בנקין:

    צחי

    חזור הביתה ל ל י כ ו ד

  3. מאת רחל כדמור:

    לצחי הנגבי שלום. היום צפיתי בתכנית הטלויזיה , פגוש את העיתונות.אני רוצה להתמקד בדמותה הבלתי נסבלת של זהבה גלאון. היא בכיינית טרגית של מרץ אין לה שום ידע ,לא בבטחון, לא בניהול משא ומתן עם אוייבים היא לא חקרה אף פעם את החמס ואת מה שקורה בחברה האסלמית. היא שומרת בכל הכח על התפקיד שלה כראשת מרץ כי בלי זה אין לה מה לעשות בחיים.
    ולכן בתכנית של היום היא השתמשה עשר פעמים במילה "ניכשלתם" כי אין לה שום יחס למה שכן עושים
    פה. המילה "נכשלתם " אינה דומה למציאות כלל וכלל , היא חוזרת עליה כדי להעליב את האדם שמולה. רק ככה היא משכנעת את עצמה שהיא חזקה וחכמה.

    וכך אני אומרת לזהבה גלאון, את נכשלת ניכשלת ניכשלת בגיוס מצביעים למרץ.מפלגה קטנה ועלובה.
    את מנהיגה בכיינית שלא מחדשת שום דבר. הטפשות יוצאת בכל דיבור שלך. נותנים לך במה כי אנחנו מדינה דמוקראטית , מזמינים אותך להתראיין אולי גם מתוך רחמים . תלכי הביתה לרקום מפיות..

  4. מאת ניב:

    צחי לא נשכח את פועלך הרב וטוב כשהיית שר לביטחון הפנים

  5. מאת מיקי פרץ:

    מאמין בצחי אמונה מלאה.

  6. מאת Dr. Avi Ben-Abraham.:

    Tzachi is destined to lead Israel. Behatzlacha

השאירו תגובה