הגרעין האיראני: תמונת מצב

28 בנובמבר 2010 אין תגובות ›› צחי הנגבי

 

הסנאטור ג'ון מקקיין, מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב בשנת 2008, נהג לנסח את עמדתו בסוגיית הגרעין האיראני באמירה חדה ופסקנית:

"There is only one scenario worse than military action against Iran, and that is a nuclear armed Iran."

המציאות, כמובן סבוכה הרבה יותר. מזה כעשור מנסים אלפי מומחי מודיעין, מפקדים צבאיים, דיפלומטים מנוסים, מדעני גרעין ומנהיגים נבחרים ברחבי העולם להבין לאן מועדות פניו של המשטר בטהראן. למרות זאת, טרם ניתן מענה חד – משמעי למרבית השאלות שנשאלו מאז חשפה האופוזיציה האיראנית בפני העולם, בשנת 2002, אתרים גרעיניים חשאיים שבנתה איראן מתחת לאפה של ה- IAEA (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית).

שאלה אחת כבר אינה נשאלת: האם בכוונת איראן לפתח נשק גרעיני, או שמא ניתן לתת אמון בהצהרותיה בדבר אופייה האזרחי של תכניתה הגרעינית. איש אינו מאמין עוד כי איראן הייתה מסבכת את עצמה בבידוד מדיני, מסתכנת במהלומת מנע צבאית, מביאה על עצמה סנקציות כלכליות חריפות – וכל זאת לצורך הפקת חשמל. אין כל צידוק כלכלי בהפקת אנרגיה גרעינית, שעה שלאיראן מקורות עצומים של נפט ושל גז טבעי. הסירוב האירני העקבי להצעות פשרה שכללו, בין היתר, מתן אפשרות לשיתוף פעולה גרעיני אזרחי עם מדינות במערב, חיזק את ההכרה העולמית בכך שמאמציה של איראן אינם מכוונים להשגת יכולת גרעינית לצרכי שלום. אפילו הדו"חות התקופתיים של סאב"א, שבמשך שנים ארוכות, בעת כהונת המנכ"ל הקודם אל-בראדעי, נמנעו במפגיע מהפניית אצבע מאשימה כלפי איראן, הפכו להיות ממוקדים ומחמירים יותר ככל שאיראן סירבה להשיב לשאלותיה הנוקבות של סאב"א. לאחר מינויו של יוקיה אמאנו כמנכ"ל הארגון, הציף דו"ח סאב"א מפורשות את החשד "שאיראן ביצעה או ממשיכה לבצע פעולות חשאיות להפקת די חומר לייצור טיל גרעיני". כיום, לא רק ישראל וארה"ב שותפות להבנה שאיראן חותרת לפתח פצצת גרעין. זו גם השקפתם של כמעט כל מנהיגי העולם, לרבות מנהיגיהן של מדינות ערביות שאפשרות התחמשותה של איראן הקנאית בנשק גרעיני מדירה שינה מעיניהם.

גם לאחר שהתגבש קונצנזוס אוניברסאלי באשר ליעד אליו חותרת איראן, עדיין קיימות 2 שאלות מהותיות שהתשובות לגביהן אינן אחידות.

1. האם בכוחן של הסנקציות שהושתו על איראן להביא לעצירת התוכנית הגרעינית שלה?

2. במידה וסנקציות אלה תיכשלנה, מהו המועד האחרון שמעבר לו לא ניתן יהיה לפגוע בתכניתה הגרעינית של איראן בדרך שתעכב אותה באורח משמעותי?

התשובות לשאלות הללו שנויות במחלוקת עזה. בעניין האפקטיביות של הסנקציות, יש המאמינים כי המשטר האיראני לא יוכל להרשות לעצמו לאורך זמן פגיעה כלכלית מוחשית, שעשויה אף לערער בסופו של דבר גם את שרידותו. אחרים משוכנעים כי למען השגת המטרה הנעלה – הצטרפות למועדון היוקרתי של המחזיקים בנשק גרעיני – יוסיף משטר האייתולות להפגין נחישות ללא סייג. גם בסוגיית הסטטוס המדויק של התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית, מספר התשובות זהה למספר המשיבים. אכן, נושא זה אינו קל לפענוח. אין זה מספיק לחשב את כמות האורניום המועשר שמפיק מספר נתון של צנטריפוגות פר יום. כדי להעריך באופן מציאותי את המגמות האסטרטגיות של איראן, צריך לתת מענה לשורה של דילמות, שסביר להניח כי ההנהגה האיראנית עצמה עדיין מתלבטת בהן.

למשל, האם תסכים איראן, בלחץ הסנקציות, לעסקה שנדחתה על ידה בעבר, במסגרתה אמנם תוצא מאיראן כמות נכבדה של אורניום מועשר, אך בתמורה יתכן כי פעילותה בתחום הגרעין תזכה ללגיטימציה בינלאומית?

סימן שאלה נוסף: האם איראן תימנע מ"שבירת כלים" מתריסה ולא תעשיר בשלב זה אורניום לרמה צבאית, אך תשיג מעמד של "מדינת סף" שבידה היכולת להחליט, בכל מועד שתמצא לנכון, לייצר פצצה גרעינית בפרק זמן קצר ביותר?

ועוד תעלומה – האם איראן מפעילה מתקן גרעיני חשאי, דומה לזה שנחשף לאחרונה באזור קום?

לאף אחת מן השאלות הללו אין תשובה חותכת. בשל כך מתקשים ארגוני מודיעין רבי – מוניטין להסכים ביניהם היכן ממוקמת "נקודת האל – חזור" של התוכנית הגרעינית האיראנית.

בשנה האחרונה החריף הנשיא אובמה את התבטאויותיו בנושא הגרעין האיראני. אמירותיו אינן מתקרבות עדיין בתקיפותן לזו שציטטתי לעיל מפי יריבו ג'ון מקקיין. עם זאת, כאשר מנהיג המעצמה הגדולה בתבל מתחייב בפני עולם ומלואו כי הוא determined to prevent nuclear Iran", " יש להניח שאין מדובר באמירה בעלמא. אלא שבעינה נותרה הבעיה הגדולה מכולן: כל עוד קיים ערפל, הן לגבי יעילותן של הסנקציות כחלופה אטרקטיבית לעימות צבאי, והן לגבי מועד השלמת התוכנית הגרעינית של איראן, הממשל האמריקאי יהסס מאד לתרגם רטוריקה נוקשה להפעלת כוח תכליתית.

פורסם בג'רוזלם פוסט 28 נובמבר 2010


השאירו תגובה