מצפון תיפתח הרעה

20 בפברואר 2011 אין תגובות ›› צחי הנגבי

 

כל העיניים עוקבות אחר הטלטלה בעולם הערבי. התקשורת העולמית מעבירה אל סלון בתינו בשידור חי את הזעם של אזרחי מצרים, את העימותים בבחריין, את ההפגנות בתימן, אלג'יריה ולוב. באולפנים ישובים מבוקר עד ערב מיטב הפרשנים המלומדים, ומנתחים מאלף זוויות את הטקסט על כל שלט מחאה בכיכר השחרור בקהיר. אין כלי תקשורת על פני תבל שלא תגבר את הצוות שלו במזרח התיכון, לבל יחמיץ חלילה את האירועים שעשויים לשנות באחת את ההיסטוריה האזורית.

משום מה, איש אינו מתעניין במדינה שבה כבר התחוללה המהפכה המסוכנת מכולן. לראשונה בתולדות לבנון השתלטה, בלי ירייה אחת, כנופית טרור קיצונית ואלימה על הפרלמנט ועל הממשלה. העולם מפגין אדישות תהומית כלפי התפתחות דרמטית זו. נכון, צמיגים אינם בוערים ברחובות ביירות, ובובה בדמותו של סעד אל – חרירי, ראש הממשלה הפרו-מערבי המודח, אינה מתנדנדת על עמוד חשמל גבוה כשחבל תליה לצווארה. לבנון איננה מספקת צילומי תקריב מצמררים לפתוח בהם newsbreak   מזניק רייטינג. אבל יש חדשות. חדשות רעות. לבנון ביצעה סיבוב פרסה מעורר דאגה שהעביר אותה מחיקו של המחנה הפרגמאטי בעולם הערבי היישר אל זרועותיו של הציר הרדיקלי הפנאטי.

סילוקו של חוסני מובארק מכס השלטון על-ידי מיליוני אזרחים מתוסכלים וכועסים אכן היה אירוע רב-עוצמה, אבל עדיין מוקדם מדי לנבא את הכיוון אליו תצעד מצרים החדשה. האפשרויות רבות. לא כולן שליליות. ייתכנו תרחישים שבהם בחירות דמוקרטיות יאפשרו השפעה פוליטית חזקה של האחים המוסלמים, עד כדי התנכרות לברית רבת השנים בין מצרים לבין ארצות-הברית וביטול הסכמי השלום עם ישראל. אולם בה במידה קיימת סבירות לכך שהצבא ומנגנוני הביטחון, בצוותא עם הכוחות הפוליטיים החילוניים שלמעשה הנהיגו את המחאה מלכתחילה, ישכילו להוביל תהליכי מעבר לחברה דמוקרטית, שבה כוחן של התנועות הדתיות הקנאיות יישאר מוגבל.

גם באשר להתפתחות הצפויה בשכנתו ממזרח, מוקדם להעריך האם המלך הירדני הוא הבא בתור, לאחר מנהיגי תוניסיה ומצרים, או שמא המשטר ההאשמי המתוחכם ולמוד המאבקים יבטיח גם הפעם את הישרדותו ויציבותו. המלך עבדאללה כבר הקדים תרופה למכה, ועוד בתחילת המהומות במצרים פיטר את ממשלתו והעמיד בראש הממשלה החדשה את ד"ר מערוף אל-בחית, בעבר גנרל בצבא ירדן.

לעומת מצרים וירדן, שבהן סימני השאלה לגבי העתיד עדיין תקפים, המהפך שעברה לבנון נקי מספקות. ראש הממשלה החדש נג'יב מיקאתי נבחר אך ורק בזכות ההכשר שקיבל מן החיזבאללה. הביליונר הלבנוני יכול להציג פנים תמימות בראיונות ל –  CNN, אולם בארץ הארזים אין הפתעות. אתה לא מקבל מינוי אישי לראשות הממשלה מחסן נסראללה אלא אם כן נשבעת אמונים לאג'נדה שלו. זו אג'נדה שנכתבה באותיות פרסיות, על מנת שתיושם בביירות על-ידי הקואליציה האירנו-סורית של ג'ונבאלט הדרוזי, חיזבאללה השיעי, מישל עון הנוצרי ומיקאתי הסוני. בחודשים ובשנים הקרובות תפעל הקואליציה הזו להשיג מספר יעדים, שכל אחד ואחד מהם, ובוודאי ההצטברות של כולם יחדיו, מהווים תמרור אזהרה אדום ומהבהב לאינטרסים של מדינת ישראל.

המשימה הראשונה של ממשלת מיקאתי תהיה להדוף כל ניסיון של הטריבונל הבינלאומי לעניין רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי, לעצור ולשפוט בכירים בחיזבאללה בגין מעורבותם ברצח.

המשימה הבאה – לסלק את המכשולים שהציבה ממשלתו של סעד אל-חרירי בפני הברחת נשק מסוריה ללבנון עבור החיזבאללה. הצבא הלבנוני, שבו גם לפני חלופי הממשלה הייתה נוכחות משמעותית של מפקדים וחיילים שיעים, יקבל הנחיה חד-משמעית להעלים עין מכל פעילות שתכליתה לשרת את התעצמות החיזבאללה, הן בגבול סוריה-לבנון, הן בנמלי התעופה והן בנמלים הימיים.

במקביל, צבא לבנון יונחה להצר את צעדיו של יוניפ"יל בדרום לבנון, כך שכוחותיו ינוטרלו בפועל מכל הסמכויות המוגבלות ממילא שהחלטת האו"ם  1701 העניקה להם. לאחר מכן – חיזבאללה יפעל לשינוי ההסכמות הפנימיות שעל בסיסן מתקיימים האיזונים הפוליטיים בלבנון, לרבות חלוקת התפקידים הממלכתיים בין העדות השונות. השיעים טוענים מזה שנים כי הסכמי העבר אינם משקפים באופן ראוי את השינויים הדמוגרפיים שחלו במדינה בעשורים האחרונים. הדומיננטיות של חיזבאללה בפרלמנט ובממשלה הנוכחיים תאפשר לה לכפות שינויים אלה, ובכך להנציח את שליטתה העתידית בפוליטיקה הלבנונית על-חשבון החלשת כוחם של יריביה מן העדה הנוצרית.

ולבסוף – לבנון, כמו סוריה פטרוניתה, עשויה לחתום על ברית – הגנה עם איראן, שמכוחה יספק לה משטר האייתולות נשק מודרני ויכולות מודיעין משוכללות, בדומה לשיתוף הפעולה האינטימי שכבר קיים מזה זמן בין טהראן לדמשק. בכך תתגשם שוב האזהרה הנבואית, כפי שהיא מופיעה בספר ירמיה א': "מצפון תיפתח הרעה על כל יושבי הארץ."

פורסם בג'רוזלם פוסט 20 פברואר 2011


השאירו תגובה