נאום ראש הממשלה

1 במאי 2011 אין תגובות ›› צחי הנגבי

הודעת הרשות הפלשתינית בדבר הסכם הפיוס שנחתם בקהיר בין פת"ח לבין תנועת חמאס זכתה לתגובה מיידית מטעם הממשלה. ראש הממשלה נתניהו פרסם הודעה מיוחדת ובה קבע: "הרשות הפלשתינית צריכה לבחור, או שלום עם ישראל או שלום עם חמאס. אי אפשר שלום עם שניהם, משום שחמאס שואף להשמיד את מדינת ישראל ואומר זאת בגלוי".

הודעת ראש-הממשלה אמנם הבהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים את יחסה השלילי של ישראל להתפתחות הדרמטית במחנה הפלשתיני, אולם אין בה די. היא אינה מסייעת לציבור הישראלי להבין כיצד בדעת הממשלה להתמודד עם האתגר שיוצב בפנינו בחודש ספטמבר הקרוב, כאשר רוב מוחלט מקרב המדינות החברות בעצרת הכללית של האו"ם עתיד לתמוך בכינונה של מדינה פלשתינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים. ההודעה גם אינה מרמזת האם בדעת נתניהו לנצל את הופעתו הקרובה בקונגרס האמריקאי כדי להציג יוזמה מדינית ישראלית חדשה. ומעל כל אלה, לאיש בארץ או בעולם אין מושג כלשהו מהי האסטרטגיה שבאמצעותה מתכוונת ההנהגה הישראלית לסכל את סכנת הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית.

כעת מתבקש כי ראש הממשלה יכנס את הכנסת למושב פגרה מיוחד וישא בפניה את הנאום הבא:

"כנסת נכבדה, אזרחי ישראל,

הכיוון שאליו צועדת הרשות הפלשתינית אינו מבשר טובות. אמנם עדיין מדובר בשעה זו בהסכם עקרוני, שנחתם רק בראשי תיבות, ומכשולים רבים עדיין מקשים על יישומו. אולם אין להוציא מכלל אפשרות כי הצדדים להסכם יתגברו על כל הקשיים הניצבים בפניהם. המשמעות המעשית של הפיוס הפנימי היא שנסללת הדרך לקיומן של בחירות כלליות חדשות ביהודה ושומרון ובעזה, בעוד כשנה. בבחירות אלה יסתבר לאן פניהם של הפלשתינים: להסדר מדיני המבוסס על פשרה היסטורית עם ישראל, או לחידוש המאבק האלים נגדנו לעוד שנים רבות. בציבור הישראלי יש מי שמייחל להיעלמותם של המתונים בהנהגה הפלשתינית. אפילו בממשלתי ובקואליציה שלי יש המאמינים כי ככל שתגבר ידם של הפנאטים של חמאס, כך יקטן הלחץ הבינלאומי הדוחק בישראל לגלות נדיבות כלפי הפלשתינים. זו גישה קצרת – ראות. רצוננו בסיום הסכסוך עם שכנינו אינו נובע מהפצרותיהם של ידידינו בוושינגטון, בפריז או בבון, אלא מהבנתנו כי הדבר משרת את האינטרס הישראלי ארוך הטווח. לפיכך, האפשרות שקנאים דתיים המונעים ע"י שנאה נצחית לכופרים ישלטו במיליוני פלשתינים החיים בשכנות לנו, אינה ממלאת את ליבי שמחה. נהפוך הוא: זהו תרחיש הטומן ברובו סכנות רבות, וממשלתי מחויבת לפעול על-מנת למנוע אותן מבעוד מועד. הדרך היחידה שבאמצעותה נוכל להשפיע לטובה על התהליך, הינה לשפר את הסיכויים שהצד הקיצוני ינחל מפלה בבחירות הפלשתיניות. תוצאה זו אפשרית אך ורק במידה שהמחנה הפרגמאטי, בהנהגת אבו-מאזן וסאלם פאייד, יוכל לשכנע את בני-עמו כי דרך המשא ומתן תניב עבורם יותר תועלת מאשר דרך הטרור.

בשנתיים האחרונות ניסיתי לחדש את ההידברות הישירה עם ההנהגה הפלשתינית. ב"נאום בר-אילן" שנשאתי ביוני  2009 אימצתי את עיקרון שתי המדינות לשני העמים. בנובמבר 2009 יזמתי את תכנית הקפאת הבניה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים. פעלנו לשיפור רווחתם של הפלשתינים באמצעות הסרת מחסומים בכבישי יהודה ושומרון וקידום מיזמים כלכליים. לצערי, לא חזינו במחוות דומות מן הצד השני. הרשות הפלשתינית ממקדת כיום את מאמציה לא בדיאלוג עימנו אלא בקידום החלטה חד-צדדית בעצרת האו"ם בספטמבר. החלטה כזו אמנם תעמיד את ישראל בבידוד מביך, אבל לא תקדם במאומה את השגת היעד הפלשתיני. מימושו של חזון שתי המדינות אפשרי רק באמצעות משא-ומתן ישיר ופשרות הדדיות כואבות.

הגעתי למסקנה כי בשלה השעה לצעדים נועזים יותר מכפי שנקטנו בשנתיים הראשונות לכהונת הממשלה. הזמן אינו פועל לטובתנו. אני  מעוניין לחדש את האמון הפלשתיני ביתרונות הצפויים להם מחידוש המשא ומתן. אינני יכול להיענות לתביעה לחדש את הקפאת הבניה בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. אנחנו פועלים כיום בתחום זה בריסון מובהק, אולם כפי שכבר הודעתי, לא נוכל להטיל עוד גזרות על ציבור המתיישבים. ממילא גורל כל ישוב וישוב ייקבע בהתאם להסכמות המדיניות, ולפיכך יש להתרכז כעת בהשגת ההסדר הכולל. אני מודע לכך שהרכב הקואליציה הנוכחית מעמיד בסימן שאלה את רצינות מחויבותה לקדם את התהליך המדיני. יתירה מזו – אני מודע לכך שלרבים בעולם, לרבות בקרב ידידי ישראל, ספקות כבדים לגבי נכונותי שלי לגלות גמישות במידה ההכרחית להצלחתו של כל משא ומתן.

לפיכך, החלטתי לנקוט מהלך שיש בצידו לא מעט סיכונים פוליטיים אישיים עבורי, אולם יש בכוחו לחזק את האמון בכנות כוונתי להביא לסיום הקונפליקט בינינו לבין הפלשתינים.

אני מעוניין לפתוח מיד במשא ומתן עם יו"ר האופוזיציה לגבי הצטרפותה של תנועת "קדימה" לממשלה. לצורך כך אני מוכן לפתוח את קווי היסוד של הממשלה, ולהתחיל את הדיון בהם מנקודת האפס. סעיף מפורש המאפשר זאת מופיע כבר בהסכמים הקואליציוניים המהווים את בסיס קיומה של הממשלה הנוכחית. אם אכן יבשילו השיחות לכדי כינון ממשלה חדשה, אבקש מציפי לבני, כממלאת מקום ראש הממשלה, לעמוד בראש צוות המשא – ומתן עם הפלשתינים ולפעול במלוא כישוריה וניסיונה לקידומו של התהליך המדיני. אני משוכנע כי שנינו, בצוותא עם שר הביטחון ברק, נוכל לגבש בינינו בהסכמה מלאה את יעדי המשא ומתן, תוך עמידה על מכלול האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של ישראל. אם המשא ומתן יעלה יפה – נצא כולנו נשכרים, ואזורנו יוכל לשים את מחלוקות העבר מאחוריו. אם הפלשתינים לא ישכילו לקבל על עצמם את הפשרות הקשות שבלעדיהן לא יושג הסכם – אזרחי ישראל ידעו  בוודאות מוחלטת כי אנו, מנהיגיהם  המייצגים קונצנזוס מקיר אל קיר, עשינו הכל כדי להגיע לשלום אמת.

אני מבין כי יוזמתי זו עלולה לעורר מתחים ואולי אפילו סדקים בממשלתי. הקואליציה יציבה מתמיד, ומבחינה פרלמנטארית אין חובה להרחיב אותה. אולם אני מאמין כי המחויבות הממלכתית של שותפיי לממשלה תגבר על חשבונות מפלגתיים. בשעה שהעולם הערבי המקיף אותנו עובר טלטלה עצומה שלא ניתן עדיין לחזות את משמעויותיה; בשעה שהעולם מתקשה להרתיע את איראן מחתירתה להשגת נשק גרעיני; בשעה שהפלשתינים מצליחים לדחוק הצידה יריבויות מרות ולהפגין בגרות ותבונה – גם מאיתנו, ראשי המדינה, נדרש האומץ להתעלות מעל אינטרסים רגעיים ולאתר את המכנה המשותף המאחד אותנו.

זו הודעתי – ואני מצפה כי האופוזיציה תגלה אחריות ותיענה לקריאתי".

 

צילום מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט

פורסם בג'רוזלם פוסט 1 מאי 2011


השאירו תגובה