שבע הערות על "פרשת דיסקין"

30 באפריל 2012 אין תגובות ›› צחי הנגבי
 
 
  1. אני מכיר היטב את יובל דיסקין. בתקופת כהונתו כראש שירות הביטחון הכללי הוא היה נתון לפיקוחן ההדוק של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובעיקר של ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים. כ-5 שנים עמדתי בראש שתי ועדות אלה. התרשמותי משנות היכרות ארוכות ואינטימיות עמו היא כי לדיסקין אין אינטרסים נסתרים או אג'נדה פוליטית חבויה, וכי ביסוד התבטאותו האחרונה ניצבים שיקולים ממלכתיים.
  2. דיסקין שגה בכך ששילב בביקורתו על מדיניות הממשלה הערות בעלות אופי מקניט לגבי מקום מגוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון, עתיד מפלגתו של השר ברק ו"התחושות המשיחיות" המאפיינות כביכול את השניים. בכך גימד את משקלם של התכנים הענייניים שהתכוון להדגיש.
  3. לעניין איראן: דיסקין לא התמודד באופן מעמיק עם הדילמה הניצבת לפתחה של ההנהגה בישראל בסוגיה האיראנית. הוא לא פירט מה על ישראל לעשות במידה והסנקציות הכלכליות והמהלכים הדיפלומטיים לא יביאו לעצירת תוכנית הגרעין של איראן. הוא לא התייחס ללוחות הזמנים הרלוונטיים לדעתו לקבלת ההחלטות בנושא זה. הוא לא מצא לנכון להביע את עמדתו בעניין המשמעות הצפויה לישראל כתוצאה מהשגת יכולת גרעינית צבאית ע"י איראן. מדבריו לא ניתן היה להסיק גם את ההיפך: שהוא נמנה עם הסבורים כי על ישראל להשלים עם התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. אולי נמנע מלהבהיר את השקפותיו במלואן בשל הפורום האקראי והבלתי-מקצועי בו בחר לשאת דברים. אולי סבר כי פירוט רחב מדי של גישתו לנושא עלול לגלוש לחשיפת היבטים מבצעיים ומודיעיניים. כך או אחרת, בהעדר ניתוח מנומק ובהיר, לא ברור מהי החלופה שמציב דיסקין כמשקל נגד למדיניות הממשלה שכלפיה השמיע את ביקורתו.
  4. לדיסקין היו שתי התייחסויות לעניין איראן. הראשונה שיקפה ביקורת על כך שבפני הציבור מוצג "מצג שווא", לפיו "אם מדינת ישראל תפעל לא תהיה פצצה גרעינית…". אני סבור כי לביקורת זו אין בסיס. אני עוסק מזה שמונה שנים בנושא האיראני. מעולם לא שמעתי מראש הממשלה או משר הביטחון, לא בפורום סגור ולא בפורום פומבי, התבטאות בסגנון שדיסקין מייחס להם. גם לא אמירה דומה לכך. לכל ברור כי ההישג הצפוי מתקיפת מתקני הגרעין של איראן הינו עיכוב של שנים ספורות בהתקדמות התוכנית. לעניין משך זמן העיכוב קיימות הערכות שונות. ממילא להערכה כזו אופי ספקולטיבי, שהרי לא ניתן לחזות בוודאות את התהליכים שיעצבו את פני המציאות שתיווצר לאחר פעולה כזו.
  5. קביעה נוספת של דיסקין הייתה כי "הרבה מאד מומחים" אומרים כי "אחת התוצאות של תקיפה ישראלית באיראן יכולה להיות האצה דרמטית של תוכנית הגרעין האיראנית". אכן, יש מי שסבור כך, כשם שיש המחזיקים בעמדה הפוכה לחלוטין. לדעת האחרונים, מלאכת שיקום היכולת הגרעינית של איראן, תחת משטר סנקציות נוקשה, אינה משימה פשוטה ובוודאי לא קצרת-טווח. ניתן להעריך כך וניתן להעריך אחרת, אולם לגבי עניין מהותי אחד אין מחלוקת: כישלון המאמץ העולמי, הדיפלומטי והכלכלי, יאפשר לאיראן להרכיב פצצת אטום בתוך תקופה קצרה יחסית. מי שחושש כי פעולה צבאית תאיץ את תוכנית הגרעין של איראן, חייב להסביר כיצד הימנעות מפעולה עשויה לתרום לכך שאיראן לא תתחמש בנשק גרעיני.
  6. בעניין הפלסטיני, דיסקין אומר דברי טעם. בין אם השיתוק המדיני שאחז בממשלה נובע מהשקפת העולם המאפיינת אותה, ובין אם מקורו בשיקולי הישרדות קואליציוניים, צודק ראש השב"כ לשעבר בשתי קביעותיו: האחת, כי לממשלה אין כל אינטרס לדבר עם הפלסטינים, והשניה, כי אם ישראל לא תנסה לקדם דיאלוג עם המחנה הפרגמטי בראשות אבו-מאזן, החלופות לו תהיינה גרועות הרבה יותר.
  7. יש להסתייג מן הדרך בה בחרו שרים בממשלה להגיב לדברי דיסקין. אכן, טעה ראש השב"כ לשעבר בכך שדבריו לקו בנימה של התרסה. למרות זאת, ראוי כי שרים לא יתבטאו בנוסח "דיסקין ממשיך מסורת של ראשי שב"כ מטומטמים", ו-"בגלל דיסקין שליט נרקב שנים בשבי." ליובל דיסקין זכויות רבות בעמידה על משמר ביטחונה של ישראל. אני משוכנע כי לנגד עיניו עומדת טובת המדינה, ומכאן נבעה החלטתו להביע עמדה בסוגיות הגורליות שניצבות על סדר יומה. יש לכבד את משאלתו זו ולהתמודד עם הביקורת באורח תרבותי ורציני. הנושא חשוב מדי מכדי לרדד אותו לרמה של שיח "טוקבקיסטי" אלים וגס רוח. דיסקין אומנם מעד בלשונו, אך טוב יעשו אלה המגנים את סגנונו, אם יקפידו בעצמם על איכות הדיון הציבורי.

פורסם ב-30 במאי באתר Ynet


השאירו תגובה