תקציב למזרח-תיכון חדש

28 בינואר 2012 אין תגובות ›› צחי הנגבי

הקרב האחרון שהתנהל בממשלה בעניין תקציב הביטחון הסתיים בפשרה טיפוסית: משרד האוצר הצליח, לאחר שנים ארוכות של ניסיונות עקרים, לחלץ ממשרד הביטחון הסכמה למנגנוני שקיפות ובקרה יעילים. משרד הביטחון סיכל את אימוץ המלצת ועדת טרכטנברג להשית עליו קיצוץ משמעותי על מנת להפנות משאבים לתחום החברתי, למשל חינוך חינם מגיל 3. בפועל, טרם הוכרעה השאלה המהותית – האם די בתקציב הביטחון בגודלו הנוכחי כדי לתת מענה ראוי לאיומים האסטרטגיים המתעצמים בזירות הרלוונטיות לישראל? תשובתי לשאלה זו הינה חד-משמעית: יש להגדיל את תקציב צה"ל באופן שישקף את השינויים הדרמטיים שאירעו במזרח התיכון, מאז אישרה הממשלה ביולי 2007 את מתווה ועדת ברודט לעניין תקציב הביטחון.

במחצית הראשונה של שנת 2007, כאשר גובש דו״ח ברודט, ארה״ב עדיין שלטה בפועל בעיראק; איראן טרם ביצעה את פריצת הדרך הטכנולוגית בדרך להשגת יכולת גרעינית צבאית; בלבנון שלטה ממשלה בעלת זיקה למערב, שלא הסתירה את הסתייגותה מאיראן ומן החזבאללה;מצרים הייתה אי של יציבות והאוריינטציה של משטרה הייתה פרו-אמריקאית במובהק; חצי האי סיני לא הציב כלפי ישראל אתגר מודיעיני ומבצעי; ובעזה שלטה הרשות הפלשתינית בהנהגת אבו-מאזן.

חלפו חמש שנים בלבד, והמגמה התהפכה. יציאת הצבא האמריקאי מעיראק נתנה את האות למאבק איתנים על השליטה בבגדד. מן הכאוס עשויים בני חסותה של איראן לצאת כמנצחים, וישראל תמצא עצמה שוב מול חזית מזרחית מאיימת. היערכות להתפתחות זו מחייבת השקעת משאבים משמעותיים.

בנושא הגרעיני, איראן מחזיקה כיום בכמות אורניום מועשר המאפשרת לה הרכבת מספר ראשי-נפץ גרעיניים בפרק זמן קצר, מרגע שתחליט לבצע העשרה של החומר המצוי בידה לרמה הנדרשת לפצצה. מרגע זה ואילך יהיה מעמדה כשל צפון קוריאה, אשר השגת הנשק הגרעיני הקנתה לה בפועל חסינות ממהלכים צבאיים. איראן נמנעת בינתיים ממהלך כה מתריס, אולם הפעילות המתבצעת כיום באתר הסודי שנחשף בפורדו, בסמוך לעיר הקדושה קום, מלמדת על הנחישות האיראנית. בהנחה שהסנקציות לא יסיטו את טהראן מחתירתה לאטום, ובהנחה שארה״ב לא תיזום מתקפה על מתקניה הגרעיניים – תנחת סופית הדילמה האולטימטיבית בחיקה של הנהגת ישראל. לכל החלטה שיקבלו קברניטי ישראל, בין אם השלמה עם איראן גרעינית ובין אם פעולה כוחנית, יש תג מחיר כלכלי גבוה ביותר. 

ההתפתחות בלבנון מבטאת החמרה של ממש בתסריטי עימות בצפון. סעד חרירי גלה מארצו וראש הממשלה שתפס את מקומו, נג'יב מיקאתי, סר בפועל למרותו של חזבאללה. לנצראללה ובני בריתו השפעה ישירה על הצבא ועל מנגנוני הביטחון הלבנוניים. הסבירות שבעימות עתידי עם חזבאללה נמצא את צבא לבנון מתייצב מולנו היא גבוהה ביותר. אף שאין מדובר בצבא גדול, מנוסה ומצויד מידי, תרחיש כזה לא הופיע בתרגולות החזית הצפונית של צה"ל עשרות בשנים. לכך השפעה ישירה על סדר הכוחות שנצטרך להקצות למערכה, על מספר ימי הלחימה שיתבע מאיתנו העימות ועל היבטים רבים נוספים שלכולם משמעות תקציבית.

ההתפתחויות במצרים מציבות אתגר ביטחוני שכמוהו לא ידעה ישראל מאז ביקור סאדאת בירושלים לפני 35 שנים.אף שמוקדם להעריך את השלכות ניצחונן של התנועות האיסלמיות בבחירות לפרלמנט על גורל הסכם השלום, על ישראל לראות במפנה הדרמטי שחל במצרים התראה אסטרטגית בדבר הפוטנציאל להתעוררותה של חזית דרומית מחודשת. הדבר מחייב שינויים עמוקים בבניין הכוח, בקשב המודיעיני ובכשירות הצבא למתארים של עימות בין-מדינתי.לכל אלה השלכות תקציביות עצומות שנחסכו מאיתנו מאז שנות השבעים.

ועוד לא הזכרנו את הפיכת סיני למעוז טרור; את השתלטות החמס על רצועת עזה; את התדרדרות יחסינו עם טורקיה ; את היחלשות מעמדה של ארה"ב באזורנו; את הקושי לחזות את משמעויות המרי נגד משטר אסד בסוריה; ואת האפשרות ל"אביב אסלאמי" גם בישראל.


השאירו תגובה